במסכת על ההלכה התלמודית שנכתבה בלנגדוק במאה ה-12, מציג אברהם בן דוד דה פוסקווייר (וואובר של ימינו) את שאלת התשוקה והקשר הרומנטי במונחים שרגישויות עכשוויות לא היו מסתייגות מהן. על ידי ביסוס האותנטיות של מערכת יחסים זו על כוונה, הוא מתווה פילוסופיה של בני הזוג שמטרתה לשמר את האדם בהוויה הרצויה, להימנע משימוש בהם למטרות הנאה אנוכית. עד כדי כך שאפשר לומר שאין קשר "מיני" ביחסי האהבה… הפירוש שנותן שמואל טריגנו לפרק האחרון של ספר אדוני הנפש חושף נוף בלתי נחשד ביקום ימי הביניים של ההלכה היהודית, שבו חשים את התסיסה של הקבלה הפרובנסלית המתהווה.
