לשחרר את היהדות ממודרניות קטלנית, שבה, כדי להתקיים בחוץ למקום בו הוקמה האימפריה הבלעדית של הפוליטיקה, היא הייתה צריכה לוותר על עצמה ככוח היסטורי בפוליטיקה, ולקבל את הגלותה ב"פנים" של נסתר ושלילה: להניח את מותה לכל החיים…
זו הייתה, מלכתחילה, השאיפה של העבודה הזו, שהייתה לה השפעה מיידית.
הביקורת הראשונה הזו על המודרניות היהודית, מסתיימת ומיושנת, בעידן שבו משבר הפוליטיקה ניכר, מבקשת לייסד את ירושלים החדשה שבה היהודי כבר לא יהיה זר לעצמו בהיסטוריה. פתיחתה של "מודרניות" יהודית חדשה, של עידן חדש של יהדות בעולם העכשווי.
הנה אם כן הניסוח של מה שאולי יופיע בתור התיאוריה היהודית הראשונה של הפוליטיקה : היא מתעמתת ומחצה את העובדות הפוליטיות העכשוויות בפניה העירומות, מתגברת עליה באופן אקטיבי במקום להסתגל אליה ולשחזר אותה. למטרה הבלעדית להתנתק מהחסימה של העולם הפרטי, להוציא את הנעדרים מהכספות שלהם, להפוך את הישן לחדש, ולחולל הלילה לשחר.
