מה אם השליטה אינה במקום שאנו חושבים שהיא נמצאת? ומה אם הדרך בה אנו מייצגים זהות, אנושיות, מגדר, טבע, אבל גם דמוקרטיה, היחסים עם זרים, עצם תוכן הידע, תכלית החוק, אם כל זה לא בא במציאות מתוך ידע אובייקטיבי אלא מ"אידיאולוגיה" שמתכננת לשנות את הסדר החברתי והפוליטי אך מעל לכל האנושות? מאפיין כל תקופה למצוא בסדר רעיונות את עקרון הכוח והקוהרנטיות, אלא שהאידיאולוגיה הזו מציגה את עצמה כאנטי-כוח, הגורם של חופש שלא דמיינו. עבודה קצרה זו מנסה לבנות את המודל ולמדוד את קנה המידה של סדר היום של הפוסט-מודרניזם, המחשבה הזו שנולדה בצרפת בשנות ה-70, שנתגלתה מחדש בארצות הברית והפכה מאז ל"שפה המשותפת" של כל האליטות של העולם הדמוקרטי, על פניו המרובות: רב-תרבותיות, פוסט-קולוניאליזם, אלטר-גלובליזם, קווירי-גלובליזם וכו'. מנקודת המבט של הסוציולוגיה של הידע, שמואל טריגנו מנסה לזהות את מוקדי הכוח ואת הסדר החדש שמכונן אידיאולוגיה זו כדי להבין את ההקשר של התפתחותה, בפרט את פירוק מדינת הלאום האירופית בעקבות איחוד אירופה, שלדבריו טומנת בחובה סוג של כוח מסוג אימפריאלי. ספר ידע אבל גם ספר מחויב המזהיר מפני האוטופיה הפוליטית האחרונה.
תרגומים של האידיאולוגיה השלטת החדשה: פוסטמודרניזם
בעברית, מהדורות כרמל, 2020
Haideologia ha shaletete hahadasha, hapostmodernizm , כרמל, 2020
המטרה העיקרית של הפרויקט: